פחד הוא – AND – מוזיקה

פחד הוא

פחד הוא רוצח הזמן.

הוא גוזל את הזיכרונות היקרים שלנו.

זה מוחץ מחשבות בהירות ושמחות.

הוא מונע מאיתנו לחיות בהווה, בהווה.

הוא שולט במחשבות וברעיונות של מה שאנחנו חושבים לעתידנו.

הפחד מונע מאיתנו להתקדם או להימלט ממה שעשינו בעבר שאולי איננו גאים בו, או נרצה לזכור.

הפחד מונע מאיתנו לקחת צעד קדימה; מעבר למה שנוכל לעשות זאת, כשצעדת הדלת הזו תביא לשינוי והארה מועילים.

הפחד מרמה אותנו מהבריאות שלנו: פיזית, נפשית ורגשית.

זה מעיב על המוח שלנו ועל היכולת לחשוב בבהירות.

הפחד רודף את הערבים והחלומות שלנו. זה מנפץ לנו את שנת הלילה.

הפחד הוא הרסני ומזיק כמו כל מחלה, הוא נצמד אלינו והוא יכול להרוג אותנו.

כאשר הפחד מתקרב אלינו, הכירו בכך, אך אל תאפשרו לו להיכנס.

אם הוא מתגנב פנימה, כפי שהוא רָגִיל לעשות, לדחוף את הפחד החוצה. לְהִתְפַּלֵל. רוק את מחשבותיך על כל דבר שלילי והרהר במה שמביא לך בהירות, שלווה, שלווה ושמחה.

בכל פעם שתעשה זאת, כפי שאתה לומד, זה יהפוך לקל ומנחם יותר – ואז תוכל להיפרד ממנו.

כאשר אתה משחרר אותו:

הפחד הוא … נעלם

-קתי פיפיג

——————

מוּסִיקָה

מוזיקה עשויה להיות שפה הנחשבת תכליתית יותר מהמילה המדוברת, או מהמילה הכתובה.

ללא קשר למוצא האתני או האבות שלך, המוסיקה מובנת לכל מי ששומע או יוצר אותה. מוזיקה היא אוניברסלית ואין צורך בתרגום.

שפות המוזיקה הן הז'אנרים השונים. הניבים הם הסגנונות והמצבי הרוח השונים בתוך כל ניב.

עם שבעה תווים בלבד, החדות, הדירות והאוקטבות שלהם, MUSIC: צובע סצנה פסטורלית. סערה סוערת. זה שואב רגע של שמחה צרופה. זה משחרר את המוח שלנו מדאגה ומניע את גופנו להסתחרר ולרקוד, ושוכח את כל השאר מלבד ההנאה מהשיר.

סביר להניח שנוצרה, הושמעה מוזיקה, לפני שהאדם קיבל את מתנת הדיבור.

מוזיקה מחקה את שיר הציפור. התנעה של נחל. הרוח מסתחררת בין ההרים הגבוהים והסלעים והעצים המשתרעים על שפת הנהר. היא מהדהדת כמו סערה רועמת. ולחישות כמו פריחת האביב נסחפות במורד רוח של קיץ חדש לגבעות ירוקות וסלעים טחובים.

מוזיקה היא הד ליופי הארץ ולדופק הבורא. מוזיקה היא נצחית. וקסם …

-קתי פיפיג

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *