מוזיקה חדשה להאזנה

תקשורת המיינסטרים ממהרת להציע את המוסיקה החדשה ביותר להאזנה, אך לעתים קרובות הדבר היחיד שחדש בה הוא ארון הבגדים שהאמן הנוכחי לובש. הייתה תקופה שבה מנהלי תקליטים ומפיקים היו מוכנים לקחת סיכון במשהו חדש ושונה. אנשים אלה נעלמו ברובם והוחלפו בגזע חדש של חתול שמן. האנשים החדשים האלה יתערבו רק על מה שהם חושבים שהוא דבר בטוח.

אפילו לקראת סוף "תור הזהב של הרוקנרול", חברות התקליטים החלו לרצות לעבוד רק עם 'מאגר' האמנים המצליחים שלהן. מכאן שראינו שילובים בלתי סבירים כמו ג'ון לנון ואלטון ג'ון. חברות התקליטים התקדמו עם האמונה שמה שנמכר קודם יימכר שוב וכפי שהגדירה זאת לד זפלין, "השיר נשאר אותו דבר". אופנות חדשות בבגדים, שינויים שטחיים בסגנונות יושמו אך שירים נעשו בעצם באותו מבנה קצב ובלוז מאז תשע עשרה החמישים ועד היום.

יותר ויותר דגש הושם על המראה החיצוני הזה בתקווה שאנשים יתקבעו עד כדי כך שהתוכן בפועל לא יכול להיות בעל שום תוצאה. אנו רואים מגמה זו בספרים וסרטים וסרטונים. כאילו יש כמה מוסכמים לנוסחה שעלילה חייבת להיות רק מושג משטח ללא פיתוח וללא רזולוציה מיוחדת בסוף.

אולי נוכל להטביע מונח חדש לכך; 'שיווק הסחות דעת'. בכל מקום בחברה, הסחת הדעת הזו נמשכת עד כדי כך שאנשים לא מסוגלים לעקוב אחר קו נימוק אחד. בינתיים זה מושך את השיניים על התרבות והאמנות שלנו.

כמובן שמוסיקה חדשה להאזנה עדיין קיימת מכיוון שאינך יכול באמת למנוע זאת מלהמשיך. פעם ניהלתי תחנת רדיו אינטרנטית ובחרתי באופן אישי את האמנים שיקבלו משחק אוויר. הופתעתי ממספר ההגשות המעולות שקיבלתי מרחבי העולם. כל האמנים העצמאים, כמובן. עשיתי ראיונות ולרבים היו סיפורים כמו ג'ודית אוון שהייתה לו חוזה שיא עם קפיטל רקורדס. פעם, לחברת התקליטים הזו היו חטיבות רבות ושונות המייצגות ז'אנרים מוזיקליים רבים אך כל אלה נסגרו והם הודיעו לה שהם מדפים את המוזיקה שלה. הם היו הבעלים שלה והיא לא יכלה להשתמש בו אבל הם גם לא התכוונו לעשות עם זה כלום. למרבה המזל היא קיבלה עורך דין והחזירה את המוזיקה שלה.

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *