הקשר בין מחול למוזיקה

מהו בעצם ריקוד? מחול הוא צורת אמנות המבטאת רעיונות, רגשות, ספיריטואליזם וסיפורים באמצעות תנועות גוף חינניות, קצביות ומתואמות המורכבות מצעדים, פניות, טלטולים ותנועות אחרות. המשותף למוזיקה ולמחול הוא למעשה הקצב, אחד ממרכיבי הליבה של המוסיקה, יחד עם המגרש. למעשה, יכול להיות ריקוד עם קצב בלבד, לרוב מבוצע על כלי הקשה, כמו המקובל במספר מדינות מערב אפריקה ומזרח התיכון. עם זאת, רוב הריקודים מבוססים גם על מנגינה. זה כמובן מאוד טבעי. תוכלו אפילו להבחין בתינוק שקופץ בלהט ולרדת בשמיעת שיר. הוא בעצם רוקד לפי קצב ולחן.

ריקוד הוא למעשה מאוד חשוב למוזיקאי לדעת. זהו נושא עזר. כשם ששחקן אינו לומד משחק לבד אלא לומד את כל מגוון אומנויות הבמה, כולל ריקוד, גם מוזיקאי צריך להכיר את ההיקף הרחב יותר של הנושא שלו. למעשה, כמה מהמלחינים ברמה העולמית אפילו הלחינו סטים שלמים של מוזיקה המבוססת על מחול, המכונה בדרך כלל סוויטות או תנועות עצמאיות. זה היה נפוץ במיוחד לאחר הרנסנס ובתקופות הבארוק, אם כי הוא נמשך עד היום. דוגמאות לריקודים כאלה כוללים את הבורסה, המינוט, הג'יג, הקוראנטה, הסרבנדה, הברקרול, המזורקה, הטראנטלה, הבולרה והוואלס, עד כמה.

צורות ריקוד מסוימות מדגישות שליטה על חלק מסוים בגוף, כגון ריקוד חורג (רגליים) אירי, הטמורה הטהיטית (ירכיים) והקקק הבאלינזי (זרועות). ריקוד באופן כללי יעזור למוזיקאי ללמוד להשיג שליטה טובה יותר על גופו, וזה משהו שצריך להשתלט עליו תוך שהוא גם מנגן על כלי. קשיחות נוטה להיעלם ואחד יהפוך רגוע וגמיש יותר כדי לנוע בקלות תוך כדי ביצוע הכלי שלו. כמה ריקודים פרסיים וארמניים, למשל, מדמים אנרגיה שמשתחררת ממחוות מסוימות עם הזרועות, פרקי הידיים והידיים. עבור פסנתרן, נניח, זה יהיה יקר מאין כמוהו. המוזיקאי, שיודע ריקוד, מנגן את המוזיקה המעניקה מחול, אשר, בתורו, מניע אותו לתנועה. זה, בתורו, הופך להיות מומנטום למשחק אקספרסיבי יותר. בדרך זו מחול ומוסיקה מחמיאים זה לזה.

יחסי הגומלין בין מוזיקה למחול כה עמוקים עד שהם אפילו אחד מהביטויים הקדושים מכל, היותם פולחניים בדתות רבות ואף נחשבים לאחת מצורות החיבור הגבוהות ביותר עם אלוהות.

מאת אוולין סימוניאן

© 2011. אוולין סימוניאן

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *